פרא

נפגשנו במקרה קורס באוניברסיטה

שנינו אהבנו שירה

התיישבנו ממש במקרה

אחד ליד השנייה

כשחיפשנו מטאפורה והעולם היה גדול

יצאנו לסיגריה קטנה

היה נדמה שצחקנו על הכל

המרצה עמד בפינה

ועננים תמיד היו שם

העיבו על עינייך הברורות

והצבעים היו לך

עולם של חזיונות

לחיות כמו פרא ולמות

לחיות כמו פרא ולמות סתם

לחיות כמו פרא ולמות

לחיות כמו פרא, לא למות לעולם

זה היה ביום הכי קר בשנה

ירושלים התכסתה בלבן

אמרת שיש מרק חם אצלך בבית

ויחד נסענו לשם

כשנשכבת על השלג חופשיה ומשוחררת

מישהו עצר את הזמן

לא היה דבר יפה יותר

מהרגע ששנינו כאן

ועננים...

לחיות כמו פרא ולמות... פזמון 2*

יום אחד אמרת שאת עוזבת

שאין לך מקום בעולם

השארת לי ספר, לחשת ״כמו פרא״

והלכת לאי שם