חוט של תקווה

עוֹד מְעַט הַשַּׁעַר נִפְתַּח

עוֹד מְעַט הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח

הַפְּרָחִים הַשָּׂדוֹת

יִתְמַלְּאוּ בִּצְבָעִים חֲדָשִׁים

בֵּינְתַייִם הָעֶצֶב לֹא נִשְׁכַּח

לָשִׁיר, הָיִיתִי מֻכְרָח

כִּי מִי שֶׁנָּתַן הוּא גַּם מִי שֶׁלָּקַח

וּמִמֶּנּוּ הַכֹּל שׁוּב יִצְמַח

מֵעָלֵינוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה

וְהַלֵּב מְבַקֵּשׁ נֶחָמָה

וַאֲנִי, כְּמוֹ תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה

קוֹשֵׁר עַל חַלּוֹנִי, חוּט שֶׁל תִּקְוָוה

וּמֵאָז נִפְרְצוּ הַחוֹמוֹת

נֶאֱסֹף אֶת שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת

וְהַקְּרָעִים מִתְאַחִים וְנָשׁוּב כְּמוֹ אַחִים

שֶׁרַק שִׂיחֲקוּ מַחְבּוֹאִים

מֵעָלֵינוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה

וַאֲנִי שׁוֹאֵל:

מִי זֹאת, מִי זֹאת,

מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר

וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ : אֲנִי זֹאת, אֲנִי זֹאת

צְלוּלָה כְּאֲגַם מֵי נָהָר.

וּבָאוֹפֶק יָמִים שֶׁל תִּקְוָוה

גַּלִּים לוֹחֲשִׁים לִי אֱמוּנָה

בּוֹא נֵצֵא בְּמָחוֹל מוּל הַיָּם הַגָּדוֹל

תּוֹדִיעַ אַהֲבָתֵנוּ לַכֹּל

מֵעָלֵינוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה