מוזמביק

השמש של מוזמביק

עושה אותך יפה

ובמרחק הזמן

פיסת זיכרון מתוקה

את בשמלה כתומה

עושה אותך יפה

חייכת כמו משום דבר

מה כבר נשאר לי לומר

אז כשאת נוסעת

אולי תקחי אותי איתך

לחוף שלך

התחיל כמו שזה נגמר

בפה יש טעם מר

ובמרחק הזמן

חול זה כל מה שנשאר

אז כשאת נוסעת

אולי תקחי אותי איתך

לחוף שלך

ליבי בסוף מזרח

ואת במערב

והים אוהב אותך

פניי אל המזרח

פעמייך מערב

והשמש השוקעת היא שלך

והיא

עושה אותך יפה