מיטשל

שלוש שלושים אני ומיטשל מחכים בתחנה

מאה חמישים ושמונה לא מגיע

זה קוראים אותו נדמה לי חיים מקשיב בהבנה

לוחץ על הכפתור, צועק, מיטשל מזיע

עשרים לארבע מתיישבים, עוברים על כל הרשימות

חיים, כך נדמה לי, מאבד עניין

מאה חמישים ושמונה וודאי ישן לו כמו תינוק

אני ומיטשל מתיישבים קרוב מדי

אף אחד לא בא וזה כבר מאוחר

ומצידי אני ומיטשל עד מחר

אף אחד לא בא וזה כבר מאוחר

ומצידי אני אני אני אני אני אני

זה כבר משהו ושלושים מחוג קטן, קטן מדי

וחיים לוקח פילטר ליניקה

מיטשל כבר מזמן הוציא ידיו מהכיסים

מאה חמישים ושמונה, הוא לא בא, לא בא

אחד אומר בקשר שראו אותו פונה בנביאים

שולחים מונית, כיוון בת ימה, לחפש

מיטשל ואני מזמן כבר לא עוסקים בדיבורים

חיים פותח פה רק לפהק

אף אחד לא בא וזה כבר מאוחר

ומצידי אני ומיטשל עד מחר

אף אחד לא בא וזה כבר מאוחר

ומצידי אני אני אני אני אני אני

אף אחד לא בא וזה כבר מאוחר

ומצידי אני ומיטשל עד מחר

אף אחד לא בא וזה כבר מאוחר

ומצידי אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני

לא בא וזה כבר מאוחר

ומצידי אני ומיטשל עד מחר

אף אחד לא בא וזה כבר מאוחר

ומצידי אני אני אני אני אני אני