אז הלכתי לים
כי אמרו לי ששם
אין מקום לבושה, גם לא לנימוסי שולחן
ורציתי לצעוק
אבל יצא לי לשתוק
לא כי אני חכם, יותר זה שאינו יודע לשאול
ליבי התהפך בקירבי
כמו הגלים לנגדי
להתנפץ לרסיסים, ולהשליך את השברים
לים
להוולד מחדש ולקלף מעלי הכל
אולי
אוכל מכאן להתחיל אוכל מכאן להכיל
קצת טוב
אז עליתי להר
כי אמרו לי משם
הבניינים הגדולים, נראים קטנים
זה כמו ללכת על חוט
בין הטעות למהות
להתהלך בזהירות, בין ניגוני לגינוני מלכות
