לילה

היה שם בית

אני זוכר

מתוך הגוף הכואב

ממחשבות של אין ברירה

וגדר קטנה מעץ

לסימון בלבד

הארובה מאז ומעולם

נשפה את הבל פיה השרוף

דווקא לא היה זה לילה

רק הצל מכהה את הצבעים

אומרים שיש שם הבטחה

אומרים ששם האהבה

היה שם בית

אני חושב

מתוך הגוף העייף

מחוסר כח למחשבה

והגדר על צידה מוטה

כמו בוכה באפילה