⁠לא למדנו כלום

זמן לגדול

ולשאול

לרפא כל פצע בעור

ולחזור לאחור

למקום שלנו

כמו אור שעולה מתגלה

כמו סימן ביננו

כמו צל שחולף

כמו השיר

שהיה של שנינו

החול הים האבנים

המנגינות והמילים

ומשהו ממשיך לחיות איתנו

הרוח צמרות עצים

קולות של ילדים רצים

הפחד לאבד כשזה שלנו

עוד לשכוח עוד לזכור

בגוף רועד רוקד מקור

בלילה על הדשא

כל הבוץ וכל הגשם

שיורד עלינו כמו דמעות

כמו שבכינו בלילות

ואין למי ללכת

אין מי שיפתח לי דלת לחזור

והזמן

שהשאיר סימנים ביננו

כל האורות כבר כבו

מי שומר עלינו?

לילות ארוכים ארוכים של בדידות

באותו החדר

מחר יום חדש ותראה

שיהיה בסדר

השפל הגאות הזמן

הלחם והמים גם

ומשהו ממשיך לחיות איתנו

רגשות אשם והפחדים

קולות של ילדים צוחקים

הפחד לאהוב כשזה שלנו

כשזה שלנו

עוד לשכוח עוד לזכור

בגוף רועד רוקד מקור

בלילה על הדשא

כל הבוץ וכל הגשם

שיורד עלינו כמו דמעות

כמו שבכינו בלילות

ואין למי ללכת

אין מי שיפתח לי דלת לחזור