אסדר לסעודתא

אֲסַדֵּר לִסְעוּדְתָא (אערוך הסעודה)

בְּצַפְרָא דְשַׁבְּתָא (בבוקר השבת)

וְאַזְמִין בַּהּ הָשְׁתָא (ואזמין בה עתה)

עֲתִיקָא קַדִּישָׁא (את העתיק הקדוש)

נְהוֹרֵהּ יִשְׁרֵי בַּהּ (אורו ישרה בה)

בְּקִדּוּשָׁא רַבָּה (בקידוש הגדול)

וּמֵחַמְרָא טָבָא (ומן היין הטוב)

דְבֵהּ תֶחְדֵי נַפְשָׁא (שתשמח בו הנפש)

יְשַׁדַּר לָן שֻפְרֵהּ (ישלח לנו את יופיו)

וְנֶחְזֵי בִיקָרֵהּ (ונחזה בכבודו)

וְיַחְוֵי לָן סִתְרֵהּ (ויראנו סודו)

דְמִתְמָר בִּלְחִישָׁה (הנאמר בלחישה)

גַלֵּי לָן טַעְמַי (יגלה לנו הטעמים)

דְּבִתְרֵיסַר נַהְמֵי (שבשתים עשרה חלות)

דְּאִנּוּן אָת בִּשְׁמֵהּ (שהינם אות בשמו)

כְּפִילָה וּקְלִישָׁא (כפולה וקלושה)

צְרוֹרָא דִלְעֵילָא (צרור של מעלה)

דְבֵה חַיֵּי כֹלָּא (שבו חיי הכל)

וְיִתְרַבֵּי חֵילָא (ויתרבה החיל)

וְתִסַּק עַד רֵישָׁא (ותעלה עד הראש)

חֲדוּ חַצְּדֵי חַקְלָא (שמחו קוצרי שדה)

בְּדִבּוּר וּבְקָלָא (בדיבור ובקול)

וּמַלְּלוּ מִלָּה (ומללו מלה)

מְתִיקָא כְּדֻבְשָׁא (מתוקה כדבש)

וְאִלֵּין מִלַּיָא (ואלה הדברים)

יְהוֹן לִרְקִיעַיָּא (יהיו לרקיעים)

חֲדְתִּין וּשְׁמַיָּא (ושמים חדשים)

בְּכֵן הַהוּא שִׁמְשָׁא (אזי אותו שמש)

רְבוּ יַתִּיר יַסְגֵּי (עולה הרבה)

לְעֵילָא מִן דַּרְגֵּהּ (למעלה מדרגתו)

וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ (ויקח בת זוגו)

דְהָוַת פְּרִישָׁא (שהיתה פרושה).