הרעות

על הנגב יורד ליל הסתיו ומצית כוכבים חרש חרש עת הרוח עובר על הסף עננים מהלכים על הדרך כבר שנה לא הרגשנו כמעט איך עברו הזמנים בשדותינו כבר שנה ונותרנו מעט מה רבים שאינם כבר בינינו אך נזכור את כולם את יפי הבלורית והתואר כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת מלילות האימה הגדולים את נותרת בהירה ודולקת הרעות כנערייך כולם שוב בשמך נחייך ונלכה כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר ונזכור את כולם את יפי הבלורית והתואר כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח ונזכור את כולם את יפי הבלורית והתואר כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח