לילה שוב מקיץ והעולם כולו שותק
הדממה חובקת מנסה להשתלט
רק ליבי עוד ער קורא צועק אל העולם
מה לך אהובה מתי תשובי לחיי
אין ספור כוכבים זורחים צפים בים שחור
שוב הם מזכירים לי איך נותרתי מאחור
לבנה כמעט ומנחמת באור גנוז
איך דווקא עכשיו ענן אפור החליט לזוז
לבדי וליבי עוד קורא לך
מה אם אולי את עדיין אוהבת
את בוודאי קצת כמוני כואבת
את בוודאי לבדך גם יושבת
לילה לא נרדם ועלטה בכל העיר
עצב ובדידות שקצת קשה לי להסביר
בליבי עדיין מתגוררת לה תקווה
שחר יעלה ואת תשובי חזרה
לבדי וליבי עוד קורא לך
מה אם אולי את עדיין אוהבת
את בוודאי קצת כמוני כואבת
את בוודאי לבדך גם יושבת
לבדי וליבי עוד קורא לך
מה אם אולי את עדיין אוהבת
את בוודאי קצת כמוני כואבת
את בוודאי לבדך גם יושבת
לבדי וליבי עוד קורא לך
מה אם אולי את עדיין אוהבת
את בוודאי קצת כמוני כואבת
את בוודאי לבדך גם יושבת
