עם סבי

כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ

שֶׁבַּלַּיְלָה סָפַר מַזָּלוֹת,

שֶׁקָּרָא אֶל בּוֹרְאוֹ

מִתּוֹךְ הַכִּבְשָׁן,

שֶׁאֶת בְּנוֹ עָקַד –

הָיָה סָבִי.

אוֹתָה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה

בְּתוֹךְ הַשַּׁלְהֶבֶת,

וְאוֹתוֹ מַבָּט טָלוּל

וְזָקָן רַךְ-גַּלִּים.

בַּחוּץ יָרָד הַשֶּׁלֶג,

בַּחוּץ שָׁאֲגוּ:

אֵין דִין וְאֵין דַּיָּן.

וּבְחֶדְרוֹ הַסָּדוּק, הַמְנֻפָּץ

שָׁרוּ כְּרוּבִים

עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה.