אם היית פה

בסוף היום

אני חוזרת למילים

שכבר מזמן

לא מחכות בבית

ואיך תמיד

היית מקנא בשקט של הים

חולם על איזה שיט

איך היית בא

מלטף אותי בלילה

מכסה את הפחדים

מתחת לשמיכה כל השנים

ואיך היום כולם

רצים קדימה

אם היית פה

רואה שאני לא מסוגלת לעמוד

היית משתגע

איך היום כולם

רצים לאמא

אם היית פה

רואה שאני לא מסוגלת לעלות

שנים שאתה פה

שנים אתה כבר לא מדבר אלי

מיום ליום

אני לומדת להשלים עם הגורל

רבנו כבר שנתיים

ושוב זה כמו תקליט שבור

מחכה לי אותו גל

סוחף אותי למים

איך היית בא

ואוסף אותי כל לילה

מחבר את השברים

הכל עדיין מרוסק בפנים

ואיך היום כולם

רצים קדימה

אם היית פה

רואה שאני לא מסוגלת לעמוד

היית משתגע

איך היום כולם

רצים לאמא

אם היית פה

רואה שאני לא מסוגלת לעלות

שנים שאתה פה

שנים אתה כבר לא מדבר אלי