אם היית יודע

אם היית יודע כמה אני אוהבת אותך איך נלחמתי ביצר כל יום לא לאבד תקווה מלחמה של ילדים כשישבנו כמו זרים אתה דיברת על שקרים והדחקה קרבות דוחים פחדים לאמת יש שתי פנים רעש פיצוצים לפני שתיקה ביקשת שאפסיק עם סיפורי הסינדרלה אמא שלי חשבה שנתחתן מי מספר לה אהבה שלי אתה הופך לזיכרון למקומות שלי בלב כבר אין שום פתרון ורק הראש שלי הוא מרוקן מהיגיון הלוואי הכל היה אחרת אז אהבה שלי בחלומות הכי גדולים אתה מגיע שוב ומשנה את הכללים והבורות שבי מתמלאים באכזבות הלוואי הכל היה אחרת אם היית יודע כמה אני אוהבת אותך איך חיכיתי לרגע שתחזור ותבקש סליחה ניסיתי להחזיק ניסיתי להחזיר ניסיתי להזהיר ניסיתי כבר הכל ויצא לי האוויר זה כמו לדבר לקיר ולצעוק למראה יצא לי מלחמה יצאתי אשמה יצאה לי הנשמה רציתי לקבור את עצמי בתוך האדמה רצית נקמה ולא רצית להקשיב ביקשת שאפסיק עם סיפורי הסינדרלה אמא שלי חשבה שנתחתן מי מספר לה אהבה שלי אתה הופך לזיכרון למקומות שלי בלב כבר אין שום פתרון ורק הראש שלי הוא מרוקן מהיגיון הלוואי הכל היה אחרת אז אהבה שלי בחלומות הכי גדולים אתה מגיע שוב ומשנה את הכללים והבורות שבי מתמלאים באכזבות הלוואי הכל היה אחרת אהבה היא לא בכוח אי אפשר לברוח כמו אוצר יקר בלב של החנות אני הייתי המוכרת הכאב הוא הלקוח שיקנה את הכל אם תתן לו הזדמנות אהבה היא לנסות, למרות הסיכונים כמו באגדות, מול כל הסיכויים החיים זה מפלצות ואנחנו אבירים אבל ביקשת שאפסיק