Second Floor Beloved

פנס רחוב מאיר על אדם אשר שוכב על מיטת בטון

ומעליו גג מלא כוכבים ובאפו רוח ים

מתכסה במכבת הלחה

גרגרי חול קטנים נשפכים לתוך האוזן אשר מנסה לחסום את רעשי העוברים ושב

לא מבקש דבר

רק שוכב ומחכה

חולם על אהובתו מקומה שניה

הקרסוליים מנופחים, העור יבש

עור שחור מאבק הגלגלים

החולפים מביטים מטה בעצבות ללא הבנה עמוקה

לא מבקש דבר

רק שוכב ומחכה

חולם על אהובתו מקומה שניה

לא מבקש דבר

רק שוכב ומחכה

חולם על אהובתו מקומה שניה

העוברים עוברים והשבים לא שבים

דורכים על ביתו ורוכבים על משכבו

חונים על ממלכתו וממשיכים להתעלם