אז אמרת לי שכמעט
שכל מה שהאמנת
קצת מסתיר לך את האור
את תלכי כמו שבאת
ואני והלבד
נישאר כאן מאחור
עד מתי כל זה יבער?
ומתי שתדעי?
שהחזקתי לך את היד
כשהלב שלי רעד
שפחדתי בעצמי
שחשבתי שאפשר
שעכשיו מה שנשאר
לסלוח ולשכוח כבר
אז אל תגידי שניסית
שהלב הוא לא זכוכית
גם אם הוא עכשיו נשבר
את לא בחרת ולא רצית
את הגבול את לא חצית
את זה תשאירי למחר
עד מתי כל זה יבער?
ומתי תדעי?
שהחזקתי לך את היד
כשהלב שלי רעד
שפחדתי בעצמי
שחשבתי שאפשר
שעכשיו מה שנשאר
לסלוח ולשכוח כבר
אני שונא אבל אוהב אותך
מוצא איך לאבד אותך
למישהו אחר
שהוא שלך לעולמים
הלב שלי כמעט שכח
רק לפעמים הוא קצת נמתח
מזכרונות שעוד לא
עוד לא נמחקים
החזקתי לך את היד
הלב שלי רעד
פחדתי בעצמי
חשבתי שאפשר
עכשיו מה שנשאר
לסלוח ולשכוח כבר
שהחזקתי לך את היד
כשהלב שלי רעד
שפחדתי בעצמי
שחשבתי שאפשר
שעכשיו מה שנשאר
לסלוח ולשכוח כבר
