בלילה כשחשוך נורא
מילים יוצאות מהמגירה
ומפזרות את בדידותי
למרות שאת כאן לצידי
זה החלל שבתוכי
בלילה כשהרחוב יורד
צלילים עולים לי מהלב
ומנגנים את בדידותי
למרות שאת כאן לצידי
זה החלל שבתוכי
האם, אוכל תמיד להאמין
שהשמיים השחורים
הופכים כחול בחזרה
גם כשהשמש לא מאירה
פשוט כי אין להם ברירה
האם, אוכל תמיד להאמין
שהימים הכי שחורים
הופכים לבן בחזרה
גם כשהדרך לא מאירה
ומביאים איתם שמחה
פשוט כי אין להם ברירה
בלילה כששקט וקר
אפשר לשמוע את העבר
המנקר בתוך ראשי
למרות שלא היית איתי
היית כבר חלק מתוכי
וסוף הלילה מתקרב
כמו גנב אני אורב
לאור הבוקר המעיר
למרות שלא היית איתי
היית כאן חלק מתוכי
האם, אוכל תמיד להאמין...
